.png)
_edited.png)
רביד מנשה בשיחה כנה ומעוררת מחשבה על נרטיבים חברתיים, דימוי גוף, וגירושים כחלק ממסע אישי.
בפרק האחרון של "להיפרד לשלום," הייתה לי הזכות לארח את רביד מנשה, אישה יוצאת דופן שמאתגרת את התפיסות המקובלות על דימוי גוף ופמיניזם. כבר מההתחלה, רביד הציגה עמדה ברורה: "נשים לא זקוקות להעצמה," היא הכריזה, והמשיכה לפרק את המושג הזה, שהפך לדבריה לסיסמה ריקה ולעיתים אפילו מתנשאת.
"אנחנו עצומות מעצם היותנו. הבעיה היא לא בנו, אלא בחסמים החברתיים שמכתיבים את חיינו."
בחירות בחיים האישיים: השיחה שלנו הפכה במהרה לדיאלוג עשיר בקונפליקטים ורגעי כנות. רביד שיתפה על הבחירות שלה כאישה גרושה, שממשיכה לנהל מערכת יחסים ייחודית עם הגרוש שלה למען ילדיהם.
"אין ולא יהיה תחליף לאבא של הילדים שלי," היא אמרה, והוסיפה: "אנחנו לא רק הורים משותפים, אנחנו גם שותפים לחיים של הילדים שלנו. הבחירה שלנו לשמר יחסים טובים היא לא תמיד קלה, אבל היא הכרחית."
דימוי גוף ונרטיבים חברתיים: רביד, שבעברה ניהלה בית ספר לסטיילינג, חשפה את הדילמה הגדולה שחוותה: מצד אחד, הרצון לעזור לנשים להרגיש טוב עם עצמן; ומצד שני, ההבנה שהתחום הזה לעיתים ממשיך לשמר את הסטנדרטים החברתיים הבלתי אפשריים שנשים נדרשות לעמוד בהם.
"אני לא יכולה להתעלם מזה שאנחנו חיות בעולם ששופט אותנו קודם כל על המראה שלנו," היא אמרה, "אבל אני גם לא מוכנה לתת לזה לנהל אותי."
יחסי כוח ומציאות יומיומית: רביד דיברה על השתקפויות חברתיות ויחסי כוח יומיומיים: "נשים כל הזמן נמדדות, לפעמים בדרכים שקופות כמעט. זה לא רק איך אנחנו נראות, אלא איך החברה מצפה שנרגיש לגבי זה," היא הסבירה. "היכולת להציב גבולות ולנהל שיח פתוח, גם מול עצמנו, היא המפתח לשינוי."
מחשבות לסיום: השיחה לא נועדה להגיע למסקנות חד-משמעיות. רביד ואני בחנו יחד את הקונפליקטים, שאלנו שאלות, והתמודדנו עם המורכבויות. יצאתי ממנה עם הרבה מחשבות חדשות – על המקום שלי כאדם בתוך השיח הזה, על האופן שבו אני מחנך את ילדיי, ועל מה דרוש לנו כחברה כדי לחולל שינוי אמיתי.
אני מזמין אתכם להאזין לפרק המלא ולשתף את המחשבות שלכם. השיח הזה לא תמיד נוח, אבל הוא הכרחי. בואו נמשיך לחקור, לשאול, ולשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים את העולם.