.png)
הסכם גירושין כולל מספר נושאים (ילדים, נכסים, גט) ולכל נושא יש הסדרים חוקיים שונים. חלק מהחוקים דורשים אישור של בית משפט להסכמות בין בני זוג. לכן, אם בני הזוג עורכים בעצמם הסכם גירושין וחותמים עליו, אין בטחון שההסכם מחייב. בטח לא מבחינת כל הקשור לילדים.
בגישור לעומת זאת, המצב שונה: סופו של הליך גישור הגירושין בחתימה על הסכם גירושין. את ההסכם הצדדים מגישים לבית המשפט המוסמך לקבלת תוקף של פסק דין. לפיכך, הסכם גירושין מחייב כמו פסק דין.
הצדדים חותמים על ההסכם מרצונם החופשי, ללא כפיה, כשהם מבינים היטב על מה הם חותמים וכשהייתה להם ההזדמנות לעבור על ההסכם ולהתייעץ עם גורמים נוספים טרם החתימה.
אם המגשר הוא עורך דין שעורך את הסכם הגירושין, יש לו את המומחיות הנדרשת והידע המשפטי הנדרש להסביר לצדדים את משמעויות הסכם גירושין ויש לכך משנה תוקף.
הגישור הוא תהליך של מספר שבועות לכל הפחות ולא הסכם שנחתם כלאחר יד.
כשמגישים את הסכם הגירושין לבית משפט לקבלת תוקף של פסק דין, השופט מוודא עם הצדדים עצמם האם הם מבינים את ההסכם עליו חתמו, וחתמו עליו מרצונם החופשי.
כל המאפיינים הללו נותנים להסכם הגירושין תוקף מחייב. מעבר לכך, אם אין שינוי נסיבות מהותי, בית המשפט יסכים לפתוח את ההסכם רק במקרים נדירים בלבד.
הסיבה לחוזק שבתי המשפט נותנים להסכם גירושין, היא העקרון החשוב בדיני חוזים - ולפיו הסכמים יש לכבד.
אם בתי המשפט לא יתנו תוקף חזק וחד משמעי להסכמים שנחתמים בין שני צדדים (על אחת כמה וכמה הסכמים שנחתמים במסגרת גישור), אז לא יהיה ביטחון לאף אחד בבואו לחתום על הסכם.
זה אולי יישמע דרמטי, אבל חברה תקינה וכלכלה תקינה לא יכולים להתקיים במקום שאין בו תוקף חד משמעי להסכמים.
